מקבלי תואר דוקטור לפילוסופיה לשם כבוד לשנת 2020

פרופ' ברטיל אנדרסון הוא חוקר בעל שם עולמי בתחום הביוכימיה של צמחים, וחוקר בכיר של תהליכי פוטוסינתיזה. לאורך קריירה ארוכת שנים, כיהן כדיקן הפקולטה לכימיה באוניברסיטת שטוקהולם
(1999-1996), כנשיא אוניברסיטת לינקופינג (Linköping) בשבדיה (2003-1999), כמנכ"ל הקרן האירופית למדע בשטרסבורג (2007-2004), כפרובוסט הראשון של האוניברסיטה הטכנולוגית נניאנג (Nanyang) בסינגפור (2011-2007), וכנשיאה השלישי (2017-2011). פרופ' אנדרסון כיהן בוועד המנהל של קרנות שבדיות ובינלאומיות ואגודות מדעיות רבות וחשובות, בכלל זה, האקדמיה השבדית המלכותית למדעים, האקדמיה האוסטרלית למדעים, האקדמיה האוסטרית למדעים והארגון האירופי לביולוגיה מולקולרית. הוא שימש כיועצה המדעי של ממשלת שבדיה וכסגן נשיא הוועדה המייעצת למחקר האירופי. בהמשך להתבססות הקשר ושיתוף הפעולה שיצר עם קרן נובל בשטוקהולם, התמנה לשמש כחבר וועדת פרס נובל לכימיה, ובהמשך, היה לחבר ועדת הקרן ולחבר חבר הנאמנים שלה. על תרומתו יוצאת הדופן למדע, פרופ' אנדרסון זכה באותות הוקרה ובפרסים רבים, ביניהם, מדליית וילהלם אקסנר (Wilhelm Exner) באוסטריה ותארי דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת אדינבורו, מהאוניברסיטה הלאומית של אוסטרליה, ומהאוניברסיטה העברית.

אייזיק דבח הוא מייסדה ומנהלה הכללי של חברתGMM Capital LLC , חברת השקעות גדולה בתחום האופנה. כידיד אמת של מדינת ישראל וכפילנתרופ פעיל, החל להשקיע בחברות ישראליות, תחילה, בחברת פולגת ג'ינס מקריית גת, אשר נקלעה לפני כן לקשיים והייתה על סף סגירה, ובהמשך, רכש את השליטה בחברת דלתא גליל תעשיות. כמנהלה הכללי של חברת דלתא גליל תעשיות, דבח הנהיג שינוי באסטרטגיית הצמיחה של החברה והביאה להיקף מכירות בסך למעלה מ-1.5 מיליארד דולר בשנה, ולהפיכתה לאחת מחברות הטקסטיל המובילות בעולם. תחת הנהגתו, ממשיכה דלתא גליל להשקיע בקהילה המקומית ובמיוחד בתכניות חינוכיות לאוכלוסיות מעוטות יכולת כלכלית. בין יוזמות אלה, נמנית תכנית דלתא לקידום סטודנטים יוצאי אתיופיה, הפועלת באוניברסיטה כשבע שנים, ובמסגרתה מוענקת מעטפת תמיכה כוללת ייעודית לסטודנטים בני העדה האתיופית, לצד רכישת כלים להשתלבות בשוק העבודה. בשנת 2014, הוכתר דבח על ידי עיתון העסקים המוביל בישראל, כלכליסט, כאיש העסקים של השנה. הוא נמנה על חברי חבר הנאמנים של מכללת שנקר ושל מרכז פרס לשלום ולחדשנות.

פרופ' ריצ'ארד הורטון הוא עורכו הראשי של הלנצט, כתב העת הרפואי המוביל בעולם. הורטון סיים את לימודיו האקדמיים בתחום הפיזיולוגיה והרפואה באוניברסיטת בירמינגהם בשנת 1986, והצטרף למערכת הלנצט בשנת 1990. בשנת 1993 עבר להתגורר בניו-יורק, כעורך כתב העת בצפון אמריקה. בשנת 2016 עמד בראש צוות מומחים אשר דן במצב התעסוקה בענף הבריאות כאמצעי לקידום צמיחה כלכלית, במסגרת נציבות אשר הוקמה על ידי נשיא צרפת, פרנסואה הולנד, ונשיא דרום אפריקה, ג'ייקוב זומה. בין השנים 2015-2011 עמד בראש צוות בלתי תלוי של מומחים שמינה האו"ם לצורך סקירת מצבם הבריאותי ומצב זכויותיהם של נשים, ילדים ומתבגרים. בשנת 2011 נבחר לשמש כעמית מן החוץ במכון לרפואה של ארה"ב, ובשנת 2015 העניקה לו ממשלת סין את אות הידידות. בשנת 2019 זכה בפרס מטעם ארגון הבריאות העולמי על מנהיגותו יוצאת הדופן בתחום הבריאות בעולם, ובפרס רוקס (Roux), כאחד התומכים המחויבים והמשפיעים ביותר על בריאות הציבור העולמית. פרופ' הורטון הוא מחברה של אסופת המאמרים 'מלחמות הבריאות' (Health Wars, 2003 ), העוסקת בסוגיות עכשוויות בתחום הרפואה והבריאות. הוא בעל עניין נרחב בתרומתה של הרפואה ומקצועות הבריאות בכלל, לתרבות האנושית במובן הרחב. כיום מתמקד עיסוקו בפיתוח הרעיון המכונה 'בריאות פלנטרית' – בריאות המין האנושי והמערכות האקולוגיות שבהן הוא תלוי.

אורה אתרוג סטיבה היא פסיכותרפיסטית ומדריכה מוסמכת לטיפול בהבעה ויצירה-פסיכודרמה, יזמית חברתית, המתנדבת ללא לאות ומשקיעה את מיטב זמנה בקידום צדק חברתי וזכויות אדם, תוך תשומת לב מיוחדת לאוכלוסיות מוחלשות ולמדינות מתפתחות. במשך למעלה משני עשורים, אורה מטפלת כמומחית לדיכאון וחרדה במסגרות שונות. במקביל לכך, יחד עם בעלה, איתן, הקימה את 'אנאתה' - חברה לתועלת הציבור, שייסדה את המרכז הטיפולי "קריית אדם" המשרת את הקהילה המעורבת של העיר לוד. בני הזוג סטיבה תומכים במיזמים חברתיים כגון "נירים", המעניק הזדמנות לבני נוער בסיכון, "יוניטף" המקים מועדוניות לילדי פליטים, ובתכניות אקדמיות שונות. באוניברסיטת חיפה, תמכו בני הזוג סטיבה ביד רחבה במשך קרוב לעשור, בתכנית הבינלאומית ללימודי תואר שני בהתפתחות הילד, אשר משכה אליה עשרות אנשי מקצוע מלמעלה מ-30 מדינות מתפתחות. אורה סטיבה היא תומכת נלהבת ומעורבת באופן אישי בפעילות התכנית, התורמת לשינוי משמעותי ולרווחתם של ילדים ברחבי העולם, ובמקביל, מקדמת את מעמדן הבינלאומי של אוניברסיטת חיפה ושל מדינת ישראל.

פרופ' אליס שלוי ידועה ומוכרת בארץ ובעולם כחלוצת התנועה הפמיניסטית בישראל וכפרופסור נערצת לשפה וספרות אנגלית. היא הקימה את המחלקה לשפה וספרות אנגלית באוניברסיטת בן-גוריון (1969), ושימשה כראש המכון לשפות וספרויות באוניברסיטה העברית (1975-1973). בהמשך, לקחה על עצמה לשמש בהתנדבות כמנהלת בית הספר התיכון הדתי לבנות "פלך" (1975–1990). שלוי כיהנה כרקטור, יו"ר מועצת המנהלים וכנשיאת מכון שכטר למדעי היהדות (2001-1997), וכן, כיו"ר המייסדת של שדולת הנשים (2000-1984), שהינו ארגון פמיניסטי מרכזי וחשוב בישראל. לאורך הקריירה האקדמית והציבורית שלה, זכתה באותות ובעיטורים רבים על שירותה הציבורי, ביניהם, אות הנשיא על תרומה ייחודית לאיכות החיים בישראל. בנוסף, הייתה אחת מ-12 מדליקי המשואות בטקס יום העצמאות ה-30 למדינת ישראל בהר הרצל. בשנת 2007 הוענק לה פרס ישראל על מפעל חיים על תרומתה לחברה, ובמיוחד בתחום החינוך, ובתחום זכויות נשים וזכויות אזרח. פרופ' שלוי זכתה בהוקרה רחבה ובתארי כבוד ממוסדות יוקרתיים רבים, ביניהם, האוניברסיטה האמריקאית ליהדות בלוס אנג'לס, מכללת גרץ (ארה"ב), הסמינר התיאולוגי-יהודי באמריקה, מכון ויצמן למדע ואוניברסיטת בראון (ארה"ב).